#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקבור מת ביו""ט ראשון ע""י 1) ישראלים 2) גוים?"	"1) אסור בכל אופן דאין עשה דקבורה דוחה עשה ול""ת דיו""ט (מ""ב ס""ק א'), אפי' אם מת בערב שבת ולא יהא יכול לקוברו עד יום שני ובודאי יסריח אפ""ה אסור (רמ""א, מ""ב ס""ק ב') 2) מעיקר הדין מותר [דהתירו אמירה לעכו""ם במקום כבוד המת (ערוה""ש סע' ג')], ולפי רש""י דוקא אם יסריח [בין שנשתהה כבר בין שעתיד לשהות] ולפי הרא""ש והר""ן מותר בכל אופן [דהא דאמר מר זוטרא דוקא בדאשתהי היינו ביו""ט שני דאפשר ע""י ישראל (ר""ן), והגמ' בשבת (קל""ט) משמע דדוקא בנשתהה, והגר""א (ס""ק ג') כתב דהוא מח' הסוגיות, אבל א""כ ליכא ראיה מהו שיטת רש""י, אלא י""ל דמעשה שהיה כך היה וה""ה אם לא נשתהה (עם ר""י באק)]. להלכה, פסק המחבר כהרא""ש והר""ן דמותר בכל אופן, והמג""א (ס""ק ד') הביא היש""ש שחושש לשיטת רש""י במקום דליכא מנהג, אמנם הביה""ל (ד""ה ואפילו) כתב דאין לחוש להיש""ש דלדבריו צריך להמתין עד יו""ט שני לקוברו ע""י ישראל והרי מפורש לקמן (סע' ב') דאין מלינן המת עד יו""ט שני כדי לקוברו ע""י ישראל {ואינו עצה להלינו ליו""ט שני ולקוברו ע""י גוים דזה ודאי אסור להלין המת לקוברו ע""י גוים}<br> "	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת בערב שבת והגוים צריכים להוליכו לעיר אחרת רחוק ממהלך יום אחד?	"כתב המג""א (ס""ק א') דרק יקבירהו בבית בעראי או יסתום הארון בזפת שלא יהא ריחו נודף ולאחר שבת יוציאוהו ויקברוהו (מ""ב ס""ק ג'), וביאר השעה""צ (ס""ק ד') דאין קפידא בעצם אם הגוים ילכו למרחוק ויקברוהו סמוך לשקיעה אלא הקפידא הוא דאינו יכול להאמין שהגוים יקברוהו אלא חיישינן שמא יתעלל בו וינוולו וכדומה, וכן ראינו בתשובת תשב""ץ (ח""א סי' כ""ב), ודוחק לחלק בין הבטחה בעלמא למסרו לידו דלא מרע נפשיה, אבל הקשה מרמ""א (יו""ד סי' שצ""ט סע' י""ד) דראינו דמוסרין המת ע""י עכו""ם, והשעה""צ מסיים הכל לפי העכו""ם"	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מלאכות אלו נעשין ע""י ישראלים או גוים: 1) עשיית קבר 2) עשיית ארון ותכריכין 3) מלבישו 4) לחמם המים לטהרו 5) להוציאו 6) לשומו בקבר 7) לכסות הקבר?"	"1) הוי מלאכה דאורייתא ונעשה ע""י גוים, ואפי' אם יש איזה חפירה בבית הקברות רק שאיננו שלו ויצטרך לפנותו אח""כ מותר לחפור ע""י גוים שאין זה כבוד למת לטלטל עצמותיו ולפנותו (מ""ב ס""ק ו') 2) הוי מלאכה דאורייתא ונעשה ע""י גוים [דחתיכת בגדים הוי בכלל מחתך {או קורע}] (מ""ב ס""ק ו'), אבל אם אפשר בתכריכין שמוכנים כבר והם לפי ערך מדתו בודאי אין עושין אפי' ע""י גוים (מ""ב ס""ק ז'), וישתדל למעט המלאכה כמו שאפשר (שעה""צ ס""ק ז') 3) אינו אלא טלטול בעלמא ומותר ע""י ישראל (מ""ב ס""ק ח'), דהתירו מוקצה במקום כבוד של מת (ערוה""ש סע' ג') 4) אמרינן מתוך וכו' ומותר ע""י ישראל (מ""ב ס""ק ט') [ובאמת הטור הביא שיטת הרמב""ן דצרכי המת אינן בכלל צרכי היום ולא אמרינן בהם מתוך, אבל קיי""ל כרבינו יחיאל והרא""ש דס""ל דאף צרכי המת בכלל צורכי היום קצת ואמרינן בהם מתוך], והערוה""ש (סע' ג') חושש לשיטת הרמב""ם דלא אמרינן מתוך אלא בהוצאה והבערה ולא יבשל ע""י ישראל אלא אם ישתמשו בהמים להדחת כלים וכדומה 5) מותר לישראלים להוציאו לקוברו דהוי לצורך קצת, אבל אסור לטלטלו מן המטה לארץ דטלטול זה אינו לצורך קבורה ואינו מותר אלא ע""י ככר ותינוק (מ""ב ס""ק י') 6) מותר ע""י ישראל 7) הוי בכלל בונה דהוא מתקן שלא יהא המת מגולה ואינו מותר אלא ע""י גוים (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""א), וה""ה דאסור לכסות הארון ע""י קרשים משום אהל ע""י ישראלים (שעה""צ ס""ק י') [אבל אם יש עליו צירים מותר (שבט הלוי ח""י סי' רכ""א אות ב')]. אכן כתב המ""ב (ס""ק י""ב) דהרדב""ז והגר""א ס""ל דמאחר שצריך הגוים לעסוק במקצת המלאכות ממ""נ טוב להם לעשות כולם ולא יעשה ישראל שום מלאכה בשביל המת, והמ""ב מסיים דמי שרוצה לנהוג כדעת המחבר בודאי אין למחות בידו"	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל ללוות את המת?	"בודאי מותר להם ללוות אבל אסורים להם לצאת חוץ לתחום [אע""פ שהוא איסור דרבנן] (מ""ב ס""ק י""ב), ודלא כתשובת הב""ח החדשות (סי' ז', ומובא בשע""ת ס""ק ב') דמקיל ללוות עד י""ב מיל"	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין הטהרה?	"המרדכי כתב שהגוים יעשו הטהרה ע""י סדין, אבל השיג עליו התרוה""ד דלא יעשה טהרה אלא ע""י ישראל [וכ""כ המג""א (ס""ק ג') דנוהגין לטהרו לגמרי בלי סיוע עכו""ם, ודלא כרדב""ז (מובא בשע""ת ס""ק ב') דכתב עצה שהישראל משליך המים והגוי רוחצו ואח""כ הישראל משליך מים על גופו ונמצאת שסוף טהרתו ע""י ישראל], וממילא ישתמשו בקש ע""ג עור ונסר ולא בסדינים שלא יבואו לידי כיבוס (רמ""א) [דהיינו אפי' בנקייה דליכא שרייתו זהו כיבוסו להרבה פוסקים מ""מ עדיין יש חשש שיבא לידי כיבוס, ובפרט דלאחר הרחיצה מלוכלך הסדין מזיעת המת (מ""ב ס""ק י""ד)]"	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בילד שמת?	"המג""א (ס""ק ד') הביא היש""ש דיכול להלינו במתרף וא""צ לקוברו ע""י גוים, והב""ח מחמיר דדוקא נפלים אין קוברים, וביאר הביה""ל (ד""ה ואפילו) דזהו היש""ש לשיטתו דס""ל דאין קוברין אלא כשיש חשש שיסריח אבל לדידן קוברין אפי' בלא חשש שיסריח וה""נ קוברין הקטן "	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במחלל שבת בפרהסיא שמת 2) בכזית בשר מן המת?	"1) השבט הלוי (ח""ו סי' ס""ג) מצדד דאסור לקוברו ע""י גוים אפי' ביו""ט שני אפי' בתינוק שנשבה 2) אע""פ שיש חיוב לקבור כזית מן המת (תיו""ט שבת פ""י מ""ה) מ""מ אין ראיה שמותר ביו""ט ולפיכך כתב השבט הלוי (ח""א סי' קל""ד) שאסור"	סימן תקכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מת ביו""ט ראשון האם מותר להלינו ליו""ט שני לקוברו ע""י ישראלים?"	"הארחות חיים הביא הראב""ד שמקיל, אבל כתב שחלקו עליו חבריו, ויש בזה שתי טעמים, הארחות חיים כתב דאין לנו להשהות מת ליו""ט שני דאסור להלינו, ויש עוד סברא ממאירי דמוטב שיקברוהו ע""י גוים דהוי שבות שאין בו מעשה ולא יקברוהו ע""י ישראלים דהוי שבות בידים {ואפ""ה ביו""ט שני קוברים ע""י ישראלים דזה כבוד לו ומ""מ אין משהין מיו""ט ראשון ליו""ט שני דהוי כמכוין מלאכתו במועד וכמ""ש השעה""צ (ס""ק ט""ו) בשם השמ""ק}. והעולת שבת הקשה דלפי הטעם דאסור להלינו הרי קיי""ל דמותר להלינו לכבוד המת והכא ודאי יש כבוד המת לקוברו ע""י ישראלים [ובאמת כן התיר המור וקציעה להלינו לכבודו], ותי' הא""ר דאין זה מקרי כבוד המת [וביאר השבט הלוי (ח""ה סי' קע""ח אות ד') דהיינו דוקא ביו""ט שידוע שאסור לישראלים להתעסק בהם אבל בימות החול אין מזניחים אם רוצים להלינו כדי שיתעסקו בו ישראל], ולפי טעם המאירי לק""מ (שעה""צ ס""ק ט""ו). למעשה, המחבר פסק דאסור לשהות עד יו""ט שני [ואפי' בת""ח שכבודו יותר להקבר ע""י ישראלים דזה היה הציור דהראב""ד ואפ""ה החמירו בה חביריו (מ""ב ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק י""ז)], וביאר המ""ב (ס""ק ט""ו) הטעם ע""פ המאירי שלא יעבור שבות בידים"	סימן תקכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם השהה עד יו""ט שני?"	"הרמ""ע מפאנו (סי' ט""ז) קנסו שלא לקברו ע""י ישראלים אלא ע""י גוים (מ""ב ס""ק ט""ז) [ואם ליכא גוים מסתפק הא""ר אם מותר ע""י ישראלים, אבל פשוט להביה""ל (ד""ה אסור) דודאי אין משהין וקוברין ע""י ישראלים דמה פשע המת שהשהו אותו], אכן השיג עליו הביה""ל (ד""ה אסור) דיש הרבה צדדין להקל, חדא שיטת רש""י ומהרש""ל ס""ל דאינו יכול לקבור ביו""ט ראשון אלא באשתהי ויבא לידי סרחון וא""כ מן הדין צריך לשהות עד יו""ט שני, ועוד יש שיטת הראב""ד דס""ל דמותר לשהותו לקוברו ע""י ישראלים [משמ""ק משמע דוקא באדם כשר, וממאירי משמע בכל אדם], ועוד הארחות חיים (ועולת שבת וגר""א) ס""ל דטעם האיסור הוא מפני הלנת המת וא""כ פשוט דאין ראוי לקנסו בדיעבד אם עברו ולנו, וכן מבואר במור וקציעה דס""ל דמותר לשהותו לכבודו, והעלה הביה""ל אע""פ שלכתחילה קיי""ל כהמחבר דאסור לשהותו עד יו""ט שני מ""מ בדיעבד אם עבר ושהה מותר לקוברו ע""י ישראלים, ובפרט בת""ח דזילא מילתא לקוברו ע""י גוים, ומסיים דכל זה לדעת המחבר אבל לפי הרמ""א (סע' ד') בלא""ה קוברין ע""י גוים אפי' ביו""ט שני [ומ""מ אין עליו דיני אנינות דהרי היה לו האפשרות לקוברו ביום ראשון ע""י גוים (מ""ב לקמן סי' תקמ""ח ס""ק י""ב)]"	סימן תקכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשבת ויוה""כ?"	"אסור לקוברו ע""י גוים אפי' אם א""צ לעשות שום מלאכה גמורה [כגון שחפורה כבר] מ""מ כבוד המת הוא שלא יאמרו שנתחלל שבת על ידו (תוס' ב""ק פ""א ע""א, רמב""ן בתורת האדם, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן תקכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לישראלים להתעסק במת ביו""ט שני [אפי' של ר""ה] 1) אם לא אשתהי 2) אם אפשר ע""י גוים?"	"1) מר זוטרא ס""ל דמותר דוקא אם אשתהי אבל אנן קיי""ל כרב אשי דמותר אפי' אם לא אשתהי 2) שאלתות דרב אחאי והמרדכי ס""ל דאינו מותר אם אפשר ע""י גוים, אבל הרמב""ן והר""ן כתבו דעשוהו כחול ומותר בכל אופן, והטור הביא שיטת ר""ת דס""ל דאין לעשות כלום ע""י ישראל, וכתבו תוס' (ביצה ו' ע""א) ב' טעמים לר""ת, אחד כמו שאמר רבינא דחיישינן לחברי דהיו כופין את ישראל לעשות מלאכתן ביו""ט, ועוד דאמרינן בשבת (קל""ט) דבני בשכר לא יתעסקו בו אפי' גוים אפי' ביו""ט שני מפני שאינם בני תורה [ואפ""ה לא החמיר ר""ת אלא שלא לעשות מלאכה ע""י ישראל ולא החמיר ע""י גוים], והרא""ש הביא מנהג אשכנז שהגוי עושה כל המלאכות דאורייתא וישראלים עושים המלאכות דרבנן. להלכה, המחבר מקיל כהרמב""ן ור""ן דמותר לישראל לעשות הכל ביו""ט שני, אבל הרמ""א הביא מנהג אשכנז דלכתחילה הגוים יעשו המלאכות דאורייתא אבל במקום דליכא גוים [או שהם רחוקים הרבה שעות (מ""ב ס""ק כ""ה) או שהם מבקשים שכר יותר משליש (שו""ת פרי השדה ח""א סי' נ""ו)] מותר לישראלים לעשות אפי' המלאכות דאורייתא, וכתב הערוה""ש (סע' י') דנוהגות הנשים לתפור התפירות בעצמן ביו""ט שני דקשה להראות להגוים איך לתפור אבל ביו""ט בהכרח צריך להראות להם"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דמותר לישראל למיגז ביה אסא [לפי המחבר]?	"רש""י ס""ל דדוקא זה מותר דליכא טירחא כ""כ אבל לחצוב לו קבר אסור דהוי טירחא מרובה, אכן הר""ן והרא""ש פירשו דקמ""ל דמותר למיגז ביה אסא אע""פ שאין בו צורך כ""כ והוא רק לכבוד המת, וכ""ש דמותר לחצוב לו קבר, וכן נקט המ""ב (ס""ק י""ח)"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות לו תכריכין?	"המחבר ס""ל דמותר לעשות אפי' מלאכות דאורייתא בשביל המת ביו""ט שני [אע""פ דאפשר לכרוך המת בלא תפירה], ומ""מ אם יש לו תכריכין מוכנים כמדתו אין לעשות חדשים, ואם הם מטונפים מותר לכבסם (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות ארון?	"כן [לפי המחבר], ואם אין לו נסרים מותר לנסור ביו""ט וכמ""ש לקמן סי' תקמ""ז (מ""ב ס""ק כ')"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אדם יכול לחצוב הקבר [לפי המחבר]?	"הספר משפטי שמואל (סי' י""ג) החמיר דאם יש חברא קדישא מיוחד לחפור הקבר לא ירבה חילול יו""ט ע""י עוד אנשים חופרים, אבל המהרשד""ם (או""ח סי' ט""ז) מקיל, וכן נקט המג""א (ס""ק י') וכמ""ש ביו""ד (סי' רס""ו) דמותר לשני מוהלים למול בשבת, והמ""ב (ס""ק כ""א) הביא עוד סברא להקל דיו""ט שני לגבי מת כחול שוינהו, ולמעשה בשעה""צ (ס""ק כ""ב) הביא הא""ר דטוב להחמיר, וכן נקט הערוה""ש (סע' ח') דרק עשוהו כחול לפי ההכרחיות ולא כשאין בו צורך"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין מקום לקבור באותו עיר?	"מוליכין אותו לעיר אחרת אפי' חוץ לתחום, ומותר לשכור ספינה או עגלה, ומותר להוליכו ע""ג בהמה של ישראל, ומ""מ רק הקברנים מותרים ללוותו ולא אנשים אחרים (שו""ע, מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המת צוה להוליכו לקברי אבותיו?	"אינו יכול לחלל יו""ט לקיים דבריו אלא מלינים אותו עד אחר יו""ט, ואם יש בו חשש סרחון קוברין אותו ביו""ט בעירו ולא חיישינן לצוואתו (יש""ש ביצה פ""א סי' י""ג, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק כ""ב), ומשמע דאין מפנין אותו אחר יו""ט אבל הערוה""ש (סע' כ') כתב דמבואר ביו""ד (סי' שס""ג) דמותר לפנות המת לקברו בקברי אבותיו {וצ""ל דהא דכתב דלא חיישינן לצוואתו היינו לקברו מיד ביו""ט}, וכן כתב הנטעי גבריאל (יו""ט ח""א פנ""א הע' ל""ו) בשם השבט הלוי דהוא זלזול יו""ט לשלוח המת ע""י מטוס ביו""ט שני"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המחבר, האם יו""ט שני ממש כחול לגבי מת?"	"רוב הפוסקים ס""ל דהוי כחוה""מ [דלא כתשב""ץ (ח""א סי' כ""ב) דס""ל דקל הוא מחוה""מ (שעה""צ ס""ק כ""ה)], ואפי' ביו""ט אחרון של חגים (שעה""צ שם), וממילא אסור לחצוב אבנים לקבר או לקצץ עצים מיער אבל מותר לקצוץ הדסים בחצרו של מת דלא אוושי מילתא כקציצת ארזים, ובאדם מפורסם מותר אפי' בשוק שהכל יודעים שבשבילו הוא, ובמקומות שאין בהם יהודים הרבה מותר אפי' באדם דעלמא, אבל במקומות שיש בהם הרבה יהודים אסור ולא מהני מה שנתפרסם אח""כ דרך מקרה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק כ""ו - כ""ז)"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי' לדעת הרמ""א, האם יש חילוק בין המלאכות שנעשין ע""י ישראלים ביו""ט ראשון ליו""ט שני?"	"כתב המג""א (ס""ק ט') בשם היש""ש אע""פ שמחמירים שלא לטהרו בסדין ביו""ט ראשון מותר לטהרו בסדין ביו""ט שני ובלבד שיזהר שלא יעשו סחיטה בידים, והוסיף המ""ב (ס""ק כ""ו) שידקדק שהסדין יהיה נקי [ויש עוד חילוק לגבי לויה וכמ""ש לקמן סע' ו']"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר 1) לבנות כיפה 2) לצבור עפר, ע""ג קברו?"	"1) אפי' המחבר מודה דזה אסור דאין בו צורך כ""כ דהמת נקבר כבר, ומ""מ משמע מהאחרונים דמותר ע""י גוים אפי' ביו""ט ראשון וצ""ל דהוי כבוד המת (מ""ב ס""ק כ""ז, שעה""צ ס""ק ל""א) 2) כתב הרמ""א דמותר [דלא כמהר""י אבוהב דמחמיר (שעה""צ ס""ק ל""ב)], והמג""א (ס""ק י') מפקפק דיש בזה חשש איסור דאורייתא דבונה שהוא מתקן שלא יהא המת מגולה וא""כ ראוי להרמ""א להחמיר בזה, ומ""מ יש צד לומר דאינו איסור דאורייתא, ולמעשה נוהגין להקל בזה ביו""ט שני ולא ביו""ט ראשון (מ""ב ס""ק כ""ח, שעה""צ ס""ק ל""ג), אבל הערוה""ש (סע' י""א) כתב דלפי מנהגינו כהרמ""א אף בזה יש להחמיר שלא לעשותו ע""י ישראלים"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינם רוצים לקוברו בו ביום?	"אם אינם רוצים לקוברו בו ביום [כגון שאין להם שהות או רוצים להלינו לכבודו (מ""ב ס""ק כ""ט), אבל אינו פשוט אם רוצה להלינו כדי לקוברו ע""י ישראלים וכמ""ש לעיל (סע' ב') (ביה""ל ד""ה אבל)] אסור לעשות שום מלאכה בשבילו אפי' ע""י גוי [ואפי' להוציאו לכרמלית], ומ""מ מותר לטלטלו אפי' ע""י ישראל ע""י ככר ותינוק, ולפי רוב הפוסקים דוקא כשהוא לצורך המת כגון מחמה לצל ולא לצורך החיים כגון לפנותו מפני כהנים או מפני אגמת נפש, ולפי הגר""ז כיון שהוא מטלטל ע""י ככר ותינוק מותר אפי' לצורך החיים (מ""ב ס""ק ל', שעה""צ ס""ק ל""ח) [והתרוה""ד כתב דאף מותר לגזוז שערו, והקשה היש""ש הרי קיי""ל דיש גזיזה אפי' לאחר מיתה, ותי' המג""א (ס""ק י""א) דהיינו כשהוא צריך השער וכאן א""צ השער, ומסיים דמ""מ טוב להחמיר (וכ""כ הערוה""ש סע' ז')]"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוהגין בזמנינו לקבור מתים ביו""ט שני?"	"כתב האג""מ (או""ח ח""ג סי' ע""ו) דהעיקר טעם לקבור ביו""ט שני הוי משום סרחון [אע""פ שרב אשי ס""ל דמותר אפי' בדלא אשתהי] וממילא בזה""ז דאיכא מקרר אינו צורך כלל, ועוד בזה""ז יש הרבה אנשים שאינם בני תורה ויש לחוש שמא ינהגו במכונית לבא להלויה ואפי' הר""י שחולק על ר""ת יודה דיש לאסור לקבור, ואע""פ שאין למחות ביד המקילין מ""מ ראוי שלא לסדר שום קבורה ביו""ט שני {ולענ""ד אע""פ שדוחק לומר דחיישינן לסרחון מ""מ נראה דא""צ לקבור אותו ביו""ט אפי' ע""י גוים דמותר להלינו לכבודו כדי שיהיה הרבה אנשים אצלו בלויה [ואע""פ שהשע""ת (ס""ק ג') הביא עבודת הגרשוני דאינו ראוי להלינו בשביל לויה חשובה י""ל דאנן נקטינן דשפיר מלינין לכבודו, וכ""כ השבט הלוי (ח""ד סי' קנ""ד) דמותר להמתין להקרובים (אפי' בימי החול) אבל לא ניחא להמתין עד שיבואו מחו""ל דלכל הדעות טובת הנפטר שיבא במהרה אל עמו, ושמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א דהגר""א קוטלר נפטר ביום ה' והורה האג""מ להמתין עד יום ראשון, וכמו כן אירע בבנו הרב שניאור, וע""ע דברי מלכיאל (ח""ב סי' צ""ה) דאינו מקיל להמתין אלא כשאין שום קרוב אצלו, וגם אינו מקיל אלא להמתין לינת לילה ולא כ""ד שעות], ור""י באק מוסיף עוד סברא דהא דכתב הא""ר דאינו כבודו של מת להמתין ליו""ט שני לקוברו ע""י ישראל ולא בגוים היינו רק בזמנם שהיה סרחון במקצת אבל בזה""ז דיש מקרר בודאי יש כבוד המת להמתין לקבורת ישראל, וסברא זו מהני רק למנהג הרמ""א, ושמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א דבקהל עדת ישורון נהגו לקבור ביו""ט שני ומקצת אנשים מחברא קדישא הלכו במכונית לבית הקברות ע""י עכו""ם, ואמר שהיו שם הרבה מלוין ויתכן דהוא יותר מבימי החול}"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הספדים?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ג סי' ע""ז) דלא שוינהו כחול לגבי הספדים ואסור לבן חו""ל לילך לשמוע להספד ביו""ט שני"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עוברים בשורה?	"רשז""א ס""ל דבן חו""ל לא יעבור בשורה ביו""ט שני דהוי זלזול יו""ט שני, אבל השבט הלוי (ח""ד סי' נ""ג) מקיל דניחום אבלים נוהגת ביו""ט שני (מ""ב דרשו)"	סימן תקכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החופר קבר ביו""ט שני, האם מותר לו ליטול שכר?"	"כתב רבינו ירוחם שמותר ליטול שכר שמא לא ימצא בחנם, והוסיף המג""א (ס""ק י""ב) עוד טעם דמבואר לקמן (סי' תקפ""ה) דיש מתירין ליטול שכר מצוה [אבל אינו רואה סימן ברכה (מ""ב שם ס""ק כ""ג)], ועוד כתב השעה""צ (ס""ק מ""א) דמותר מפני שעשוהו כחול, ומצד שני יש שיטת יש""ש דס""ל דאסור ליטול שכר אלא שמותר להטעותו כמ""ש בחליצה [והקשה השעה""צ (ס""ק מ') דאינו דומה דבחליצה מוטל עליו לחלוץ משא""כ בקבר אינו מוטל עליו לחפור הקבר, ותי' ההלכה ברורה דה""נ מיירי בציור דליכא אחר לחפור, והשעה""צ מסיים וצ""ע], והערוה""ש (סע' י""ב) הכריע להקל במקום שאינם מיוחדים לחפור דאל""כ ביו""ט אחר לא ירצו לחפור אבל בקברנים ידועים כופין אותם בע""כ, והמ""ב (ס""ק ל""ב) סותם להקל בכל אופן דמותר ליטול שכר ובלבד שלא יזכרו סכום המקח, ובדיעבד אם אינו רוצה לחפור אלא אם יקצצו עמו הדמים או ליתן לו המעות אע""פ שעבירה היא בידו מותר לקרובי המת ליתן לו דיו""ט שני לגבי מת כחול שוינהו {ולית ביה משום לפני עור דממ""נ החופר עובר איסור דאם אינו קוצץ עמו לא יחפור ואז יעבור על איסור גדול טפי}, והערוה""ש (סע' י""ב) מסתפק אם מותר לקצוץ וליתן לו מעות אפי' ביו""ט ראשון דאולי שבות דמקח וממכר לא התירו"	סימן תקכו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לקבל שכר מאיסורי הנאה?	"1) השדי חמד (מערכת מ' כלל ק""ב) תי' דמקבל שכר על חפירת הבור קודם שנאסרה [אבל לפי""ז אינו יכול לקבל שכר על הרחיצה וכדומה]<br>2) החת""ס (או""ח סי' קכ""ח) הביא מנתיבות דמותר לקבל שכר על סילוק דבר האסור<br>3) החת""ס (שם) תי' דאינו קוברו מחמת שמת אסור בהנאה ולפיכך מותר לקבל שכר על הקבורה<br>4) האחיעזר (ח""ב סי' י""ט אות ד') תי' דהוי שכר בטלה<br>5) הגשר החיים (ח""ב פ""ה אות ג' - ד') תי' שמקבל שכר על מה שפוטר הקרובים מההתעסקות המוטלת עליהם<br>(מ""ב דרשו)"	סימן תקכו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללוות המת חוץ לתחום?	"ביו""ט ראשון אסור, ביו""ט שני מותר אפי' חוץ לי""ב מיל (מ""ב ס""ק ל""ד) [ודוקא כשמלוין גם המת אבל אם רק מלוין החיים אל המת אסור (שעה""צ ס""ק מ""ד)]"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט ראשון פחות מי""ב מיל?"	"השעה""צ (ס""ק מ""ב) הביא משלחן שלמה דאע""פ שהוא מדרבנן לא הקילו אלא לנושאי המטה דהוא ממש לצורך המת ולא ללויה לחוד [דלא כתשב""ץ (ח""א סי' כ""ב) דמקיל אפי' ללויה לחוד], אכן העולת שבת משמע דאפי' לנושאי המטה לא הקילו לצאת חוץ לאלפים, והשעה""צ מסיים וצ""ע לדינא, ועוד מסתפק לפי השלחן שלמה האם מותר לנושאי המטה לחזור "	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביו""ט שני, האם מותר לו לחזור מחוץ לתחום?"	"בתוך ד' אלפים בודאי מותר דהוי הבלעת תחומין, ויותר מזה הרמב""ן בתורת האדם מסתפק אם הקילו כדי שלא תהא מכשילן לעתיד לבא, אבל רבינו ירוחם הביא מתשובת הרמב""ן דפשוט לו דהתירו לו לחזור אפי' יותר מד' אלפים אמות, וכן פסק המחבר דמותר (מג""א ס""ק י""ג), ומיהו כתב המ""ב (ס""ק ל""ה) דאם יש מקום ישוב ישראלים במקום הקברות ויכול לאכול שם אינו מותר לחזור למקומו דתו לא שייך מימנעי ולא ילוה המת לעתיד לבא, וכן הביא הביה""ל (ד""ה וחוזרין) מתשובת הרדב""ז [אבל תוך ד' אלפים מותר בכל אופן (שעה""צ ס""ק מ""ו)]"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותנים שכר להחברה שמלוין את המת למקום רחוק?	"הביה""ל (ד""ה וחוזרין) מסתפק אם מותרים לחזור אפי' כשאין שם מקום לאכול שהרי ילכו בשביל שכרם, ואפי' אי אמרינן דאינם יכולים לחזור יצטרכו האבלים לשלם להם ביותר עדיין צ""ע אם מותרים לחזור בשביל זה [אבל פשוט דמותרים לחזור תוך ד' אלפים אמה] "	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי האבלים שהלכו ללוות את המת?	"ה""נ מסתפק הביה""ל (ד""ה וחוזרין) אם מותרים להם לחזור דלא שייך בהם מימנעי ולא ילוה את קרוביו, והביה""ל מסיים דמסתימת הפוסקים משמע שאין לחלק בזה ואף הם מותרים לחזור, ומסיים וצ""ע"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחברי הצלה שהלכו חוץ לתחום להציל?	"{מבואר בסי' ת""ז דיש להם דינים אלו דמדינא אין להם אלא אלפים אמה [ויש להם ד' אלפים בהבלעת תחומין], ומ""מ שייך בהם התירו סופן משום תחילתן ואם אינם יכולים לחזור מימנעי ולא ילכו, אמנם אם יש להם מאכל ומשתה במקומם באופן דלא שייך מימנעי ולא ילכו א""נ הם מקבלים שכר א""נ הלכו להציל קרובו דבהם לא שייך מימנעי ולא ילכו מבואר כאן דאינם יכולים לחזור}"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר העשויה כקשת?	"צריך לילך דרך הקשת ולא דרך היתר (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו להחזיר אף הכלי קבורה?	"כתב רבינו ירוחם בשם תשובת הרמב""ן דמותר לו להחזיר כלים אלו דהוו כלים שמלאכתן להיתר שמא יצטרך להם למת אחר בו ביום וגם שמא יגנבו, וכיון שמותר לו לטלטלם א""צ להניחם בבית הראשון אלא מותר להחזירם למקומו [אבל סכין של מילה אסור דיודע דתו לא צריך למול תינוק אחר (מג""א ס""ק י""ד)] (ב""י, מג""א שם, מ""ב ס""ק ל""ו), והשעה""צ (ס""ק מ""ז) הביא מח' אחרונים מה הדין אם יש מקום המשומר במקום הקברות {ותלוי בב' טעמים הנ""ל}, ולכו""ע אם יודע בודאי שיצטרך הכלים בו ביום בודאי מותר "	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנים ללוות את אביהם?	"מביה""ל (ד""ה וחוזרין) וממ""ב (ס""ק ט""ז) משמע דכן נוהגין ללוות, אכן הגשר החיים (ח""א פי""ב הע' 4) הביא מנהג ע""פ קבלה שבנים אינם מלוים אביהם דיש מקטגרים מחמת הוצאת זרע לבטלה, אבל למעשה פסק האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ד) דאין טעם זה מספיק לפטור הבנים מחיובם במצוה הגדולה של לויית אביהם אבל במקום שנוהגין שאינם מלוין אין לשנות"	סימן תקכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר 1) למלוים 2) לקוברים, לרכוב על הבמה ביו""ט שני?"	"1) המחבר פסק כרמב""ן בתורת האדם דאפי' האבלים אסורים [לאפוקי מאיזה ראשונים דרצו להקל בזה (שעה""צ ס""ק נ')] [והבית מאיר מקיל בדליכא עוד מלוין ברגל אבל המ""ב (ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק נ""א) מדייק מהמחבר דאסור אפי' בדליכא מלוין אחרים] 2) כן במקום צורך [לפי הט""ז (ס""ק ד') סגי בטורח קצת לילך ברגליו, אבל לפי המג""א וא""ר דוקא בטורח גדול לילך ברגליו (ביה""ל ד""ה אם)], אבל לא בפני האומות שלא יאמרו שהם מחללין יו""ט ויכריחם לעשות גם מלאכת השרים (מג""א ס""ק ט""ז, מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ט), ודוקא ביו""ט שני אבל ביו""ט ראשון לא התירו שבות כזה דאוושי מילתא וכמ""ש לעיל (סע' ד') (ערוה""ש סע' ט""ו)"	סימן תקכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בספינה 2) בקרון 3) במכונית?	"1) הוי כמו רכיבה על בהמה (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ז וס""ק מ') 2) ה""נ הוי כרכיבה (ערוה""ש סע' ט""ו) 3) ליכא איסור דרבנן וליכא זלזול כ""כ ומותר לצורך קבורה (הר צבי יו""ד סי' רצ""ג), ועי' בגשר החיים (ח""א פי""ז אות ב' ס""ק ד') דאינם יכולים לילך כדי שיהיה מנין לקדיש"	סימן תקכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר למלוין לילך חוץ לתחום [ביו""ט שני] אבל אסורים לילך ע""ג בהמה וספינה?"	"1) העולת שבת תי' דשאני רכיבה {וספינה} דיש בה חשש מלאכה דאורייתא משא""כ תחומין (מ""ב ס""ק ל""ז) [והשעה""צ (ס""ק מ""ט) מעורר דלגבי יו""ט ראשון מצינו להיפך דהמחבר אוסר לילך חוץ לתחום אבל מקיל לעשות שאר מלאכות דרבנן]<br>2) המג""א (ס""ק ט""ו) וא""ר וגר""ז תי' דרכיבה איכא זילותא יו""ט טפי מהליכה ברגליו (מ""ב ס""ק ל""ז) [והשעה""צ (ס""ק נ') נקט זה לעיקר וכמ""ש שבשעת השמד סקלוהו למי שרכב דיש בזה זילותא טפי]<br>3) הנהר שלום וחמד משה תי' דיש כבוד המת טפי בהליכה ברגליו מרכיבה {ומכאן משמע דאפי' רכיבה במכונית מקיים מצות לויה אלא דעדיף לילך ברגליו} [והשעה""צ (ס""ק נ') מעורר כשא""א לו לילך ברגליו עכ""פ ילך ברכיבה]"	סימן תקכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נודע לו שיש מת ברחוק ד' ימים, האם מותר לצאת ביו""ט שני?"	"הב""י הביא תשובת הריב""ש (סי' קט""ז) דמחמיר כיון שאינו בפניו ולא יקברוהו ביו""ט וכמ""ש לעיל (סע' ד') דאינו יכול לחלל יו""ט שני אם לא יקברוהו באותו יום, אבל התשב""ץ (ח""א סי' כ""ב) מקיל דיו""ט שני לגבי מת הוי כחול וזה נחשב כמת מצוה ואע""פ שלא יקברוהו באותו יום מ""מ כל מעשה יו""ט ממהר הקבורה וכל זמן שמשתהא מרבה להתנוול [וכ""ש אם יחושו לאכילת כלבים], והמחבר מקיל כהתשב""ץ [ומג""א (ס""ק י""ז) משמע דהתשב""ץ מקיל כל זמן שהוא ממהר לקוברו שלא יהא מוטל בבזיון, אבל מהתשב""ץ משמע דמקיל דוקא כשהוא מרבה להתנוול מחמת השהייה, וכן נקט המ""ב (ס""ק מ""ב)], אבל המג""א (ס""ק י""ז) הביא שהיש""ש מחמיר כהריב""ש, והכריע המג""א להקל כשהוא מוטל בשדה כיון שהוא דבר מפורסם אינו נראה כחילול יו""ט, וגם אין לחוש שיפגעו בהן יהודים בדרך, אבל כשהוא מוטל בבית יש להחמיר (מ""ב ס""ק מ""ב) [ואם הוא תחת יד הגוים הוי כאילו מונח בשדה ומותר לילך ברגליו ולא לרכוב (שעה""צ ס""ק נ""ה)], וביאר הביה""ל (ד""ה מותר) דאע""פ שהריב""ש מחמיר אפי' בשדה מ""מ הכריע המג""א להחמיר רק כשמונח בבית, ואחר אריכות גדולה בביה""ל העלה דאם המת משתהא כבר יש להקל להביאו [או תכריכין] מחוץ לתחום, ואם יש חשש של אכילת כלבים מותר לרכוב על סוסים ביו""ט שני, וביו""ט ראשון הכל אסור ע""י ישראל אבל מותר ע""י עכו""ם"	סימן תקכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ביו""ט שני להביא מת מחוץ לתחום אם יש אפשרות לקוברו במקומו?"	"הרמ""א הביא תשובת הרשב""א דמותר [דלא כהגהות אשר""י בשם או""ז (מובא בב""י) דמחמיר], וקמ""ל דמותר אע""פ שאינו ניכר שהוא הולך לצורך המת [והעולת שבת ביאר דקמ""ל דמותר אע""פ שיש אפשרות לקוברו במקומו, והשיג עליו השעה""צ (ס""ק נ""ו) הרי בסע' ד' נמי מיירי כשיש אפשרות לקוברו במקומו אלא שאינו בית הקברות], ולמעשה העלה המ""ב (ס""ק מ""ג, ביה""ל סד""ה מותר) דאין להקל כהרשב""א אלא אם השהה שם"	סימן תקכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בימי החול אם נמצא מת מצוה בדרך?	"איתא ביו""ד (סי' שס""ד סע' ג') דקוברו במקומו ובלבד שלא יהיה מקום שעוברים שם רבים, אכן כתב הש""ך (ס""ק י') דבזמנינו בחו""ל אין אנו רשאים לקוברו אלא בבית הקברות, וגם יש חשש שמא יפתחו הנכרים את הקבר ויבזו את המת, והוסיף החזו""א (יו""ד סי' ר""ט ס""ק י""ג) דאפי' בא""י בזמנינו אין לנו ב""ד לפקח שיהיה שם ציון והיכר לקבורת מת ולפיכך לעולם יש לקוברו בבית הקברות"	סימן תקכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת תינוק 1) בן שלושים יום 2) פחות מבן שלושים יום?	"1) הטור הביא מח' בין הריב""ם ור""י הלבן, ריב""ם ס""ל דכיון דאינו יודע אם כלו לו חדשיו הוי ספק נפל ואין מחללין עליו יו""ט, אבל הר""י הלבן מקיל דרוב נשים יולדות ולד של קיימא, והמחבר מקיל כהר""י הלבן ובלבד שגמרו שערו וצפרניו [כדי להוציא מספק בן ח'], והבדק הבית הביא ראיה ממה שמהלין תינוק בשבת, ודחה המג""א (ס""ק י""ט) דשאני התם דהתינוק חי, ועוד אמרינן בגמ' שבת (קל""ו ע""א) דמהלין ממ""נ דאפי' על הצד דהוא נפל הוי חתיכת בשר בעלמא [ותי' הערוה""ש (סע' י""ח) דכיון דיש גזה""כ דמותר אפי' בשבת ש""מ דיש לה חזקת בן קיימא], אכן היש""ש פסק כהריב""ם דאין קוברין אותו ביו""ט, וכן נקט המאירי אלא דמקיל אם אישתהי משום גרף של רעי ואז מצדד להקל אפי' לקוברו (ביה""ל סע' י' ד""ה ואסור), והכריע המ""ב (ס""ק מ""ז) להחמיר לקוברו ע""י עכו""ם [וזה מותר אפי' ביום ראשון (שעה""צ ס""ק ס""א)] 2) הבית יוסף כתב דאפי' הר""י הלבן חושש לנפל ואין מחללין בו יו""ט, אבל חזר בו בבדק הבית וס""ל דהר""י הלבן מקיל אפי' תוך שלושים, וכן נקט הדרכ""מ (ס""ק ד') והמחבר להלכה"	סימן תקכו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא גמרו שערו וצפרניו?	"הוי ספק בן ח' ואפי' אם מת ביום ל' אין מחללין עליו את היו""ט (מ""ב ס""ק מ""ה), אבל מותר לקבור ספק נפל ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן תקכו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוהגין למול נפלים זכרים?	"דאיתא במדרש (בראשית רבה מ""ח, ח') שהקב""ה מעביר ערלה מן הקטנים שמתו ולא מלו ונותנה על פושעי ישראל (ב""י), ועוד כתב השעה""צ (ס""ק ס""ד) עוד טעם ע""פ הב""י ביו""ד (סי' רס""ג) כדי שירחמו עליו מן השמים ויקימוהו לתחיית המתים"	סימן תקכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת ביו""ט שני 1) ודאי נפל זכר 2) ספק נפל זכר?"	"1) כתב ההגהות מיימוניות דאין קוברין אותו ביו""ט, וא""כ פשוט דאין מלין אותו דהא מלין אותו רק על קברו וכדמבואר ביו""ד (סי' רס""ג סע' ה') (מ""ב ס""ק מ""ח), אכן המג""א (ס""ק כ') חולק עליו והביא כמה ראיות דיש מצוה לקבור נפלים, והבית מאיר כתב דיש מצוה לקבור הנפל רק כדי שלא יהא מושלך מפני הטומאה ולא משום כבוד החיים ומתים (שעה""צ ס""ק ס""ט), והכריע המ""ב (ס""ק מ""ט) אפשר דיש מקום להקל ביו""ט שני לקוברו ע""י עכו""ם, אמנם כתב הערוה""ש (סע' י""ט) דזהו דוקא בנפל דא""צ ברית מילה אבל בנפל שצריך ברית מילה בהכרח צריך להמתין עד אחר יו""ט דגנאי הוא לו למולו ע""י עכו""ם [וכן נקט החכמ""א (כלל קמ""ט סע' י""א), וע""ע בחת""ס (או""ח סי' קמ""ד) דמקיל אפי' בספק נפל] 2) אמרינן לעיל (סע' ט') דמספק קוברין אותו ביו""ט דרוב ולדות בני קיימן ואפ""ה אין מלין אותו ביו""ט דאינו מצרכי הקבורה [ותמה עליו השעה""צ (ס""ק ס""ד) למה זה גרוע מגזיזת אסא דאמרינן דמותר לכבודו של מת {ונראה דהשעה""צ לשיטתו פי' הטעם למלותו כדי שיזכה לתחיית המתים וא""כ בודאי הוא לכבודו אבל ממדרש משמע דהוא רק כדי שלא להעניש את הרשעים וא""כ יתכן דאין זה לכבודו, וכעין זה בנוב""י (או""ח מהדו""ק סי' ט""ז), ועי' שו""ת חת""ס (או""ח סי' קמ""ה)}], ולפי המחבר עדיף טפי לקוברו ביו""ט בלא ברית מילה, אבל הרמ""א ס""ל דעדיף להמתין עד לאחר יו""ט כדי למלותו ואז יקברוהו (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק מ""ט), ופשוט להערוה""ש (סע' י""ט) דעדיף טפי להמתין עד אחר יו""ט"	סימן תקכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוק יותר משלשים יום שלא מלו אותו מחמת חולי?	"כתב הכנה""ג בשם מהר""ש הלוי בודאי יש מצוה לקוברו ביו""ט, וא""כ אף מסירין ערלתו ממנו ביו""ט (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק מ""ט), וביאר השעה""צ (ס""ק ס""ז) דהוי רק חתיכת בשר בעלמא אלא שהוא מעשה חול ומותר לכבודו {וצ""ב דמאי שנא מספק נפל דאמרינן דיש חיוב לקוברו מספק ואפ""ה אינו מותר להסיר ערלתו}"	סימן תקכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לקבור נפל?	"ההגהות מיימוניות הביא ראיה מגמ' פסחים (ט') דשפחה הטילה נפל לבור, ש""מ דליכא מצוה קבורה, וכן פסק הרמ""א, והשיג עליו המג""א (ס""ק כ') מ""מ זהו קבורתו, ועוד התם שאני דהיה ספק שפיר, ועוד מבואר בנדה (נ""ז ע""א) דרק הכותים דרשי דליכא מצוה לקבור נפלים [ותי' הערוה""ש (סע' י""ז) דליכא מצוה דאורייתא אלא מדרבנן, והכותים לא חששו למצוה דרבנן], ועוד יש דרשה בתורת כהנים שאין כהן מטמא לבנו ובתו הנפלים ש""מ דיש מצוה לקבור נפלים דהרי אין כהן מטמא לקרוביו אלא לצורך קבורה, ועוד אמרינן בב""ב (ק""א ע""ב) דיש כוכין לנפלים [ודחה הבית מאיר (מוזכר בשעה""צ ס""ק ס""ט) דליכא מצות קבורת נפל אלא שנהגו לקוברו מחמת דרך מוסר וצניעות ושלא להרבות טומאה]. למעשה החזו""א (או""ח סי' קל""ג ס""ק ב') מחמיר כהמג""א דיש מצות קבורה על נפל כל זמן שיש בו טומאת לידה [היינו אחר מ' יום], והמהרש""ם (ח""ד סי' קמ""ו) מקיל בנפל בן ג' חדשים שלא לקוברו, ותשובות והנהגות (ח""ב יו""ד סי' תר""ב) כתב דתלוי בצורת אדם והוא בערך ה' חדשים, ושמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א דנוהגין לקוברו כל זמן שיש בו צורת הולד והיינו בערך שני חדשים ומחצה"	סימן תקכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קורעין על המת ביו""ט?"	"הר""ן הביא שיטה דמותר דהוי לכבודו של מת, אבל שאר הראשונים ס""ל דאסור לקרוע אפי' ביו""ט שני של ימים אחרונים דאין זה מצרכי המת, וכן קיי""ל, ומ""מ לערב צריכין לקרוע (מ""ב ס""ק נ')"	סימן תקכו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי עושין הלויה ביו""ט שני?"	"המחבר פסק כהכל בו דאם מת בלילה קוברים אותו קודם תפילה [כדי שיוכלו האוננים להתפלל], ואם מת ביום קוברין אותו אחר האכילה, והמג""א (ס""ק כ""א) הביא המשאת בנימין דבזמנינו שקוברין ע""י גוים קוברין אחר התפילה [וביאר המג""א דאז האוננים מחויבין בתפילה דהוי כמו לילה דלא הגיע זמן הקבורה, אכן הלבוש ביאר דקוברין אחר התפילה דהגוים אינם זריזין כ""כ וודאי יעבור זמן התפילה (שעה""צ ס""ק ע""א)], והיש""ש ס""ל דראוי לקוברו אחר תפילה [דא""א להקדים כ""כ (שעה""צ ס""ק ע""ב)] וקודם האכילה [דדרשינן לא תאכלו על הדם דאסור לאכול סעודת קבע קודם שנקבר המת] וממילא אם הוא אדם חשוב קוברים אותו מיד אחר תפילה ואם הוא סתם אדם קוברים אותו באמצע הפיוטים, וכתב המג""א דעכשיו נוהגין לקבור קודם שחרית, אבל אדם חשוב יש ללוותו אחר התפילה עד הבית הקברות וחוזרים לאכול הסעודה ואח""כ חוזרים לבית הקברות לקוברו [וע""פ הדחק י""ל דאין עוברין על לא תאכל על הדם כיון שהתחיל בהוצאתו (שעה""צ ס""ק ע""ג)], וכתב המ""ב (ס""ק נ""ב) דאם הקבר מוכן ראוי לקוברו ג""כ קודם האכילה אבל אם אינו מוכן חוזר לביתו ואוכל ואח""כ קוברין אותו"	סימן תקכו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט ראשון?"	"כיון שקוברין ע""י גוים אינם זריזין וקוברין אותו אחר תפילה, וה""ה לדידן דקוברין ע""י גוים ביו""ט שני [ואע""פ שישראלים עושין דברים שאינם מלאכה מ""מ הגוים עושין המלאכה ואינם זריזין] (מ""ב ס""ק נ""א, שעה""צ ס""ק ע""א)"	סימן תקכו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש אופנים שמותר לאכול קודם הקבורה?	"כתב הא""א מבוטשאטש דמותר לאכול אם נדחה הקבורה עד למחר, ועוד כתב דאם התחיל לאכול קודם שמועתו מותר לו לגמור"	סימן תקכו סעיף יב		
